גיל ההתבגרות מזמן לילדינו התמודדויות עם גורמים פנימיים וחיצוניים רבים.
תקופה זו אשר קשה להציב את תחילתה ואף את סופה לא ניתן להגדיר במדויק, מתאפיינת בשינויים אדירים במגוון תחומים. חלק מילדינו חווים תקופה זו בצורה סוערת יותר וחלקם בצורה סוערת פחות בהתאם לנתוניהם ואופיים האישי אולם אין עוררין על כך שבתקופה זו הם צריכים לעבור מילדות לבגרות ובדרך לגבש את תפישתם העצמית ואת זהותם וכל זאת בעת שהם חווים שינויים פיזיולוגיים, הורמונליים, קוגניטיביים, מוסריים חברתיים ועוד ותוך כדי שהם נדרשים להתמודד עם אתגרים אקדמיים והישגיות וכן שמירה על כללים ומסגרות בבית, בקהילה, בבית הספר ועוד.
לאחר כל האמור, בסוף התקופה הזאת הם אמורים לצאת בריאים בנפשם, בעלי חוסן נפשי ויכולת לנהל את חייהם בצורה עצמאית במידה רבה, מתוך מחויבות ואחריות אישית וחברתית.
מי שנמצא לצדם כל העת הם ההורים ביחד ולחוד. ההורים נדרשים לאהוב, להגן, להכיל, לתמוך, לכוון, להציב גבולות, לממן, ל… ל… ל… וגם לצאת בריאים בנפשם וזאת לצד עיסוקיהם בניהול המשפחה, הפרנסה והחיים בכלל.
איך עושים זאת? מהם הסודות הקטנים שעושים את ההבדלים הגדולים?
ההרצאה תתמקד במאפיינים הייחודיים לאתגרי גיל ההתבגרות ותעסוק בתפקידם הייחודי של ההורים בתקופה זאת, בהרצאה נרכוש תובנות וכלים ליישום. המשתתפים יוכלו להעלות מקרים ושאלות ובמידת ההתאמה לפורום יינתנו דרכי פתרון אפשריים.